Loading Now

כולם פתאום בעד פוד טראקס. חוץ מהעיר הזאת

כולם פתאום בעד פוד טראקס. חוץ מהעיר הזאת


אחרי שנים של גרירת רגליים וגם בעקבות המלחמה: זינוק במספרם של משאיות ‘פודטראק’ שקיבלו היתר להצבה בשטחן. על פי נתונים של ‘קהילת פודטראק’ס’ הקהילה הגדולה בישראל בתחומה שמונה אלפי חברים, מספר המשאיות או הנגררים הקולינאריים שהוצבו בשטחי ישראל עומד על כ – 1,000. מדובר על עליה מוערכת של מאות אחוזים בהשוואה לנעשה בשנת 2021.

עד לפני כשבע שנים, מרבית הרשויות המקומיות בישראל התייחסו בביטול לאפשרות להציב ‘פוד- טראק’ בשטחן. היעדר הבנה לגבי התועלת שצומחת מהימצאותו במרחב העירוני, קיבעונות מחשבתיים וחשדנות בסיסית, לצד הנחת עבודה כי הדבר יפגע בהכנסותיהן ממיסים עירוניים שונים, הובילו לכך כי הבקשות הספורות שהוגשו לקבלת היתר להצבה – נדחו ברובן. היעדר הסדרה חוקית לסוגיית רוכלות המזון אפשרה לכל אחת מהן להציב תנאי סף שונים, חלקם בלתי עבירים. בה בעת, גם הרגולציה הכבידה באופן משמעותי ביותר על היזמים בתחום: בין אם מדובר על משרד התחבורה או משרד הבריאות – כולם גם יחד ייצרו מסלול מכשולים מפרך שהפך את היזמות בתחום – למשימה כמעט בלתי אפשרית.

פוד טראקס החלו לצוץ במשורה. ב-2019 הייתה גבעתיים לעיר הראשונה שהציבה אותן. המשאיות נעו בין הפארקים ושימשו השראה לערים אחרות. עם זאת, התופעה לא רווחה בגלל הקשיים הביורוקרטיים, אלא שבשנת 2021, נפל דבר – המדינה הבינה כי עליה ליצור אסדרה בנושא והיא פרסמה מפרט אחיד לרישוי של רוכלות מזון, המגדיר ומעגן את הדרישות להפעלת העסק. במסגרת זו נקבע כי הרשות יכולה להגביל את הפעילות לאזורים מסוימים ולשעות, אך אין היא רשאית לאסור זאת באופן גורף. כיום, בתום שלוש שנים מאז שפורסם המפרט, אפשר להגדיר את המהלך כמוצלח למדיי. לאחרונה בוצע סקר בנושא ע”י עמית מורנו – אחד מהפעילים הבולטים בתחום היזמות והייעוץ עסקי, בענף הפוד-טראקים.

Read More

Post Comment